מכתב התראה בגין פוסט, ביקורת ברשת או הודעה בקבוצת ווטסאפ מגיע בדרך כלל בהפתעה, ולצדו דרישה להתנצלות ולתשלום של עשרות אלפי שקלים. המדריך הזה מיועד בעיקר למי שקיבל מכתב כזה או תביעה: מה בודקים קודם, אילו הגנות קובע החוק, אילו מועדים אסור לפספס ואיך נראית פשרה. בסופו פרק קצר למי שנמצא בצד השני ונפגע מפרסום.
איך בית המשפט בוחן תביעת לשון הרע
בית המשפט העליון קבע מתווה של ארבעה שלבים, שחוזר בפסיקה מאז ע"א 4534/02 רשת שוקן נ' הרציקוביץ' וע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי:
- פירוש הדברים: מה המשמעות שאדם סביר היה מבין מהפרסום, כולל מה שעולה "בין השורות".
- האם זו לשון הרע והאם היה פרסום: האם הדברים עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע באדם במשרתו, בעסקו או במקצועו (סעיף 1 לחוק), והאם הם הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע (סעיפים 2 ו-7).
- האם עומדת לכם הגנה: אחת ההגנות שבסעיפים 13 עד 15 לחוק.
- הסעד: אם אין הגנה - מה הפיצוי ואילו צווים יינתנו.
שתי נקודות חשובות כבר בשלב הזה. ראשית, "אדם" לפי סעיף 1 הוא יחיד או תאגיד, כך שגם חברה או עמותה יכולות לתבוע. לעומת זאת, לשון הרע על קבוצה או ציבור שאינם תאגיד אינה מקימה עילה לתביעה אזרחית (סעיף 4). שנית, גם פרסום חוזר הוא פרסום: בעניין רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי קבע בית המשפט העליון ש"שיתוף" פוסט בפייסבוק יכול להטיל אחריות על המשתף, להבדיל מ"לייק".
השלב הראשון: מכתב ההתראה
החוק אינו מחייב לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, אבל זה הנוהג המקובל, ותגובה נכונה בשלב הזה משפיעה לא פעם על כל ההמשך.
- לא להתעלם ולא להגיב בכעס. תגובה פומבית חריפה עלולה להיות פרסום נוסף ולהחמיר את המצב.
- לשמור תיעוד. צילום של הפרסום המקורי, ההקשר שבו נכתב, התגובות אליו, ומי שהיה חשוף לו.
- לאסוף את התשתית העובדתית. אם מה שנכתב נכון - מסמכים, הודעות ועדויות שמוכיחים זאת. זו הליבה של הגנת אמת הפרסום.
- לשקול הסרה או תיקון. פרסום שנשאר ברשת ממשיך לפגוע. בית המשפט העליון קבע בעניין ע"א 1726/21 בכרי נ' מגנאג'י שכל עוד פרסום משמיץ נשאר נגיש לציבור, מדובר בעוולה נמשכת. הסרה אינה מוחקת את האחריות לעבר, אבל התנצלות, תיקון או הכחשה הם שיקול להקלה בפיצוי (סעיף 19(4)), בתנאי שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהם פורסם הדבר המקורי, ולא היו מסויגים.
- להשיב בכתב, בזהירות. תשובה מנומקת יכולה לסיים את העניין כבר כאן, אבל כל מה שייכתב בה עשוי לשמש בהמשך כראיה.
ההגנות שבחוק
פרסומים מותרים (סעיף 13)
יש פרסומים שאינם יכולים לשמש עילה לתביעה בכלל. החשוב שבהם בחיי היומיום: מה שנאמר על ידי בעל דין, עורך דינו או עד תוך כדי דיון בבית משפט, או בפני גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית (סעיף 13(5)).
אמת הפרסום (סעיף 14)
הגנה טובה אם הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים יחד. ההגנה לא נשללת רק משום שלא הוכח פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. נטל ההוכחה מוטל על המפרסם, ולכן התיעוד שנאסף בשלב ההתראה הוא קריטי.
תום לב (סעיף 15)
סעיף 15 מונה מצבים שבהם מי שפרסם בתום לב מוגן. מבין המצבים הנפוצים:
- חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם, בשל היחסים עם מי שאליו הופנה הפרסום (סעיף 15(2)).
- פרסום שנועד להגן על עניין אישי כשר (סעיף 15(3)).
- הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)).
- ביקורת על יצירה או על פעולה שהנפגע עשה בפומבי (סעיף 15(6)).
- תלונה לממונה על הנפגע או לרשות המוסמכת לקבל תלונות - אבל ההגנה אינה חלה על פרסום אחר של התלונה, למשל ברשתות (סעיף 15(8)).
- פרסום שנועד רק להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם (סעיף 15(10)).
סעיף 16 קובע חזקות: מי שהוכיח שפרסם באחת הנסיבות שבסעיף 15 ושלא חרג מתחום הסביר - חזקה שפעל בתום לב. מנגד, אם הדבר לא היה אמת והמפרסם לא האמין באמיתותו, או לא נקט אמצעים סבירים לבדוק אותו, או התכוון לפגוע יותר מהסביר - חזקה שפעל שלא בתום לב.
הגנת הבעת הדעה דורשת הפרדה ברורה בין העובדות לבין הפרשנות. על כך הרחבנו במאמר על מנת ליהנות מהגנת הבעת דעה יש להפריד בין העובדות לפרשנות.
אם הוגשה תביעה: המועדים
- כתב הגנה יוגש בתוך 60 ימים מהמצאת כתב התביעה (תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי).
- תביעה עד 75,000 ש"ח מתנהלת ככלל במסלול דיון מהיר (תקנה 78), ושם המועד לכתב הגנה קצר יותר: 45 ימים (תקנה 80(א)).
- מי שלא הגיש כתב הגנה במועד חשוף לפסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 130).
- תביעה שכנגד, אם יש עילה כזו, מוגשת יחד עם כתב ההגנה (תקנה 21(א)).
בית המשפט רשאי להאריך מועדים כשיש לכך טעם מוצדק, אבל אין לבנות על כך. בתביעות לשון הרע בית המשפט אף יכול לפצל את הדיון ולהכריע תחילה בשאלת האחריות. על כך כתבנו במאמר פיצול הדיון והיפוך סדר הראיות בהליכי לשון הרע.
מה הסיכון הכספי
- פיצוי ללא הוכחת נזק (סעיף 7א): עד 50,000 ש"ח, ועד כפל הסכום אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. הסכומים צמודים למדד (סעיף 7א(ה)), ולכן הסכום בפועל גבוה מהנקוב בחוק. אדם לא יקבל פיצוי כזה יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)).
- פיצוי על נזק שהוכח (סעיף 7): במסלול זה אין תקרה, אבל התובע צריך להוכיח את נזקו.
- צווים (סעיף 9): איסור הפצה, פרסום תיקון או הכחשה, או פרסום פסק הדין - על חשבון הנתבע. מי שמודה שחלק מהדברים אינם אמת עלול להידרש לפרסם תיקון עוד לפני פסק הדין (סעיף 10).
- שיקולים להקלה (סעיף 19): בין היתר, שהפרסום היה חזרה על מה שכבר נאמר תוך ציון המקור, שהמפרסם היה משוכנע באמיתות הדברים, או שהתנצל ותיקן כאמור.
גם תאגיד רשאי לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א (רע"א 2015/15 פלבסקי נ' מקור הפורמייקה).
פשרה
רוב תביעות לשון הרע מסתיימות בהסכמה. הסכם פשרה כולל בדרך כלל כמה רכיבים, ושווה לנסח כל אחד מהם בקפידה:
- הסרה של הפרסום, ולפעמים גם של שיתופים שבשליטת הנתבע.
- נוסח התנצלות או הבהרה, המקום שבו תפורסם ומשך הזמן - כדי שתעמוד בתנאי סעיף 19(4) ולא תיצור פרסום פוגעני חדש.
- סכום וסדרי תשלום, אם בכלל.
- ויתור הדדי על טענות וסודיות ההסכם.
אם אתם הצד שנפגע
- תעדו מיד: צילומי מסך עם תאריך, קישור והקשר, ומי נחשף לפרסום.
- אל תגיבו באותו מטבע. פרסום נגדי פוגעני עלול להפוך אתכם לנתבעים.
- פנו בכתב לדרישת הסרה ותיקון. כשמדובר באמצעי תקשורת - עיתון, רדיו או טלוויזיה - לדרישה חתומה בידי הנפגע יש משמעות מיוחדת: אם התיקון לא פורסם תוך זמן סביר ובהבלטה דומה, העורך והאחראים לא יוכלו להסתמך על הגנת תום הלב (סעיף 17).
- שימו לב להתיישנות. תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). פרסום שנשאר נגיש ברשת נחשב לפי הפסיקה לעוולה נמשכת, אבל אין טעם לחכות: ככל שעובר זמן, קשה יותר לתעד ולהוכיח.
לסיכום: צ'קליסט למי שקיבל מכתב התראה
- לתעד את הפרסום ואת ההקשר שלו לפני כל פעולה.
- לבדוק אם הדברים נכונים ואם יש בהם עניין ציבורי, ולאסוף ראיות.
- לבחון אם הפרסום נכנס לאחת מהגנות תום הלב שבסעיף 15.
- לשקול הסרה, תיקון או התנצלות - בנוסח ובמקום שיעמדו בסעיף 19(4).
- להשיב בכתב, בזהירות, ולא ברשתות.
- אם הוגשה תביעה - לרשום מיד את המועד להגשת כתב הגנה: 60 ימים, ו-45 ימים בדיון מהיר.
מקורות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, סעיפים 1, 4, 7, 7א, 9, 10, 13, 14, 15, 16, 17, 19
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תקנות 9(ב), 21(א), 78, 80(א), 130
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, סעיף 5(1)
- ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558 (2004)
- ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (בית המשפט העליון, 4.8.2008)
- רע"א 1239/19 שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ (בית המשפט העליון, 8.1.2020)
- ע"א 1726/21 בכרי נ' מגנאג'י (בית המשפט העליון, 23.11.2022)
- רע"א 2015/15 פלבסקי נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ (בית המשפט העליון, 4.8.2016)
