מלחמה וחוזים מסחריים: מתי אפשר לטעון לסיכול או לכוח עליון?

מאז אוקטובר 2023, ושוב סביב המבצע מול איראן ביוני 2025, עסקים רבים שואלים את אותן שאלות: ספק שלא סיפק בזמן כי העובדים גויסו למילואים - האם הוא הפר את החוזה? חנות בקניון שנסגרה לפי הנחיות פיקוד העורף - האם צריך לשלם דמי שכירות? אפשר לבטל חוזה שירות כי הפעילות קרסה? אלה שאלות של הפרת חוזה, והן הפכו לחלק ניכר מהסכסוכים המסחריים שמגיעים לבתי המשפט ולשולחנו של כל עורך דין ליטיגציה. המאמר מסביר מתי מלחמה יכולה לשמש הגנה, מה ההגנה הזו נותנת בפועל, ומה כדאי לעשות לפני שהמחלוקת הופכת לליטיגציה מסחרית.

נקודת המוצא: הוראת הסיכול בחוק

בדין הישראלי האחריות החוזית היא ככלל מוחלטת: מי שהתחייב צריך לקיים, גם אם הנסיבות הקשו עליו. החריג המרכזי הוא סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. לפיו, הפרה לא תהיה עילה לאכיפה או לפיצויים אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

• ההפרה היא תוצאה של נסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש;
• המפר לא יכול היה למנוע אותן;
• קיום החוזה באותן נסיבות בלתי אפשרי, או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם.

במקום פיצויים, סעיף 18(ב) מאפשר לבית המשפט, בין שהחוזה בוטל ובין שלא, לחייב כל צד להשיב את מה שקיבל (או את שוויו), ולחייב את המפר לשפות את הנפגע על הוצאות והתחייבויות סבירות שנטל לשם קיום החוזה - אם נראה לו צודק לעשות כן ובמידה שנראה לו.

האם מלחמה בישראל "צפויה"?

התנאי הקשה ביותר הוא תנאי הצפיות. בע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ (1979) טען קבלן משנה שגויס במלחמת יום הכיפורים שעליית המחירים אחריה סיכלה את החוזה. הערעור נדחה, בעיקר משום שבחוזה נקבע שהמחיר "סופי וללא כל תוספות" - הקבלן נטל על עצמו את הסיכון. השופט לנדוי העלה שאלה שהפכה למשפט מצוטט: האם כל עוד אין שלום עם כל השכנות, בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא תמיד בגדר הצפוי עבור אדם מישראל - אך השאיר אותה ב"צריך עיון".

בע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון (2000) הבהיר השופט אנגלרד שאין לראות בהערה זו הלכה פסוקה, ושהגישה נוקשה מדי: את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על היחסים החוזיים. עם זאת, בית המשפט העליון חזר והדגיש שהגנת הסיכול מתפרשת "באופן מצומצם ודווקני" (רע"א 7637/22 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ, 2022).

מאז 7 באוקטובר הפסיקה אינה אחידה. בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נקבע, בהקשר של מסירת דירה באשקלון, שהצדדים לא צפו את התקיפה ב-7.10.23 ואת משמעויותיה, ושמדובר בהפתעה שהיא בבחינת כוח עליון (רת"ק (מחוזי ב"ש) 74469-01-25 גורביץ נ' אלברטו גבסו ובניו בע"מ, 15.5.2025). בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה נקבע שהיקף המלחמה, משכה ופינוי יישובי הצפון חרגו ממתח ביטחוני "רגיל" (ת"ק (חי') 12012-12-24 גבאי נ' דהן, 18.11.2025). מנגד, בתל אביב נדחתה טענת סיכול של חברת תיירות שביטלה טיול מאורגן אחרי שהטיסות מישראל בוטלו: נקבע שלפי ההלכה פעולה מלחמתית היא אירוע צפוי, וההבחנה בין המלחמה לבין ביטול הטיסות שנגרם ממנה "מלאכותית" (ת"ק (ת"א) 57628-02-24 רביד נ' אורי טארגט בע"מ, 29.7.2024). בג"ץ סירב להכריז על המלחמה ככוח עליון באופן גורף, וקבע שכל מקרה ייבחן לגופו בהליך האזרחי (בג"ץ 27036-04-25 ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות בע"מ נ' ממשלת ישראל, 22.4.2025). על יישום הדברים בתביעות של רוכשי דירות ראו את המאמר על איחור במסירת דירה בגלל המלחמה.

מה סיכול נותן - ומה לא

גם מי שמוכיח סיכול לא מקבל רישיון לשנות את החוזה לבד. בעניין לה ריין, שעסק בגן אירועים שהפסיק לשלם דמי שכירות בקורונה, הבהיר בית המשפט העליון שני דברים חשובים:

• סיכול הוא מגן, לא חרב. הוא מגן על המפר מפני אכיפה ופיצויים, אבל זכותו של הצד השני לבטל את החוזה ולקבל השבה נשמרת - ולכן תביעת הפינוי של המשכירה עמדה בעינה.
• אין העברה חד-צדדית של הנזק. ניסיון של השוכר להעביר לבעל הנכס חלק מנזקו הוא "חלוקה מחדש של סיכונים חוזיים" ללא הצדקה. בית המשפט אף הטיל ספק בטענת הסיכול לנוכח הסיוע שהמדינה העניקה לעסקים.

סעיף כוח עליון בחוזה

הצדדים רשאים להסדיר מראש מה יקרה במלחמה - להרחיב את הפטור מעבר לסעיף 18, לצמצם אותו, לקבוע דחיית מועדים או זכות יציאה. אבל בית המשפט יפרש את הסעיף לפי לשונו ולפי חובת תום הלב.

דוגמה: בהסכם שכירות של מסעדה נקבע ש"בתקופת מלחמה ו/או כתוצאה מכח עליון עיכוב התשלום של עד 45 יום לא יחשב כהפרה". השוכרים טענו שהם רשאים לשלם רק 45 ימים אחרי סיום המלחמה. בית משפט השלום ברמלה דחה את הפרשנות: העיכוב המותר הוא 45 ימים ממועד התשלום החוזי, ופרשנות שמאפשרת להשתמש במושכר ולשלם רק אחרי שהממשלה תכריז על סוף המלחמה אינה מתיישבת עם תום הלב (תפ"מ (שלום רמ') 58462-04-24 מפעלי תיעוש ובניה (נס-ציונה) בע"מ נ' זערור, 22.9.2024).

שכירות מסחרית בזמן מלחמה

לשוכרים יש הוראה ייחודית: לפי סעיף 15(א) לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, אם נמנע מהשוכר להשתמש במקרקעין למטרת השכירות "מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו", והוא לא ביטל את החוזה, הוא פטור מדמי שכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר, לבטל את החוזה. לפי סעיף 15(ב), גם כאן נדרש שהשוכר לא ידע ולא היה עליו לצפות את הנסיבות, ולא יכול היה למנוע אותן.

בע"א 4893/14 זועבי נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (2016) הבהיר בית המשפט העליון שסעיף 15 עוסק בנסיבות הקשורות במושכר עצמו, להבדיל מ"המצב הכללי, כמו בצורת, מגפה, שביתת מסחר כללית, מצב מלחמה". כשהמצב הביטחוני גורם לירידה בלקוחות או לחשש להגיע, חלים דיני הסיכול הרגילים. שם נטה בית המשפט להחיל את סעיף 15 משום שהאלימות כוונה אל הבניין המושכר עצמו.

מה קרה בפועל מאז 2023:

• עניין זערור: המסעדה הייתה סגורה עד סוף 2023. בית המשפט לא הכריע בטענות לפי סעיפים 15 ו-18 והניח שהשוכרים פטורים עד 31.12.2023, אבל מינואר 2024, כשהמסעדה חזרה לפעול, חלה חובת תשלום, והפיגור הצדיק את ביטול ההסכם.
• עניין גבאי: בית שהושכר ביישוב שפונה בצפון. בית המשפט קבע שסעיף 15 אינו חל על מצב מלחמה כללי, ושעל פניו התקיימו תנאי הסיכול לגבי התקופה עד סוף 2023 - ובכל זאת דחה את הדרישה להשבת דמי השכירות, משום שהמדינה מימנה מגורים חלופיים למפונים ופטור נוסף היה יוצר סיוע כפול. מדובר בשכירות למגורים, אבל השיקול רלוונטי גם לעסקים שקיבלו פיצוי או מענק.
• עניין צומת אלמוג: אחרי 7 באוקטובר הוסכם להפחית את דמי השכירות של סופרמרקט מ-50,000 ל-10,000 ש"ח לחודש, ובהמשך נחתם הסדר ל"עוד חצי שנה". נקבע שההסדר היה מוגבל בזמן, ושהשוכרת לא הייתה רשאית להמשיך להחזיק במושכר ולשלם באופן חד-צדדי את הסכום המופחת אחרי שתקופתו הסתיימה (תפ"מ (שלום י-ם) 17260-04-26, 8.9.2026).

חוזי אספקה ושירותים

בחוזי אספקה ושירותים חל סעיף 18 הכללי, והשאלה המכרעת היא כמעט תמיד ראייתית: האם המלחמה, ולא בעיה אחרת, גרמה לאיחור, ובאיזה היקף. בתביעות שבהן נבחנה הטענה לעומק - בעיקר בענף הבנייה - בתי המשפט דרשו קשר סיבתי קונקרטי (יומני עבודה, תכתובות מזמן אמת), ולא הסתפקו בטענות כלליות על מילואים או מחסור בעובדים. מי שתלה את פעילותו במקור עובדים אחד או בקבלן משנה אחד יתקשה לטעון שלא יכול היה למנוע את התוצאה. להיבטים הדיוניים של תביעות כאלה ראו את המדריך לתביעות בין ספקים ללקוחות.

חקיקת חירום: דחיית מועדים

חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, שינה ישירות חיובים חוזיים בין צדדים פרטיים, אבל לקבוצה מוגדרת ולתקופה קצרה:

• מי זכאי: בין היתר מי ששירת כחייל או כשוטר, תושבי היישובים שפונו המנויים בתוספת, ובני זוגם האחראים יחד איתם לחיוב, וכן חברה עם חמישה בעלי מניות לכל היותר שבעל מניות זכאי מחזיק לפחות 50% מאמצעי השליטה בה (סעיף 1).
• מה נדחה: מועד חוזי שחל בין 7.10.2023 ל-31.12.2023 נדחה ב-145 ימים או עד 29.2.2024, לפי המוקדם (סעיף 2); מועד שחל בין 1.1.2024 ל-29.2.2024 נדחה ב-31 ימים, לקבוצת זכאים מצומצמת יותר (סעיף 2א).
• תנאי ותוצאה: הזכאי צריך להודיע על כך לצד השני. דחייה כזו אינה הפרה, גם לעניין ריבית פיגורים.
• חריגים: בין היתר חוזה שנכרת בתקופה הקובעת, חוזה שכל הצדדים לו זכאים, מזונות וחוזה עבודה (סעיפים 2(ד), 5).

בעניין גורביץ נקבע שהחוק לא חל על החוזה באופן פורמלי, אך נתן משקל לעמדת המחוקק שיש להתחשב בקשיים שהמלחמה יצרה בקיום חוזים.

תום לב ומשא ומתן מחדש

סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, מחייב לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב גם בקיום החיוב וגם בשימוש בזכות הנובעת מהחוזה (וכך גם סעיף 4 לחוק השכירות והשאילה). בעניין רגב ציין השופט אנגלרד שמי שעומד על ביצוע דווקני למרות שינוי מהותי בנסיבות החיצוניות עלול שלא לנהוג בתום לב, ובעניין זועבי נקבע שבנסיבות שם, אכיפת הסכם השכירות היא עמידה על זכות שלא בתום לב.

המסקנה המעשית: הדרך הבטוחה היא הסכמה - בכתב, לתקופה מוגדרת, ועם הוראה מה יקרה בסופה. על גבולות זכות הביטול עצמה ראו את המאמר על תום לב בביטול חוזה.

המלצות מעשיות

• תעדו את הקשר הסיבתי בזמן אמת: מה נעצר, מתי ובגלל איזה אירוע. הנחיית פיקוד העורף, צו גיוס ויומן עבודה שווים יותר מכל טענה כללית.
• הודיעו לצד השני מוקדם ובכתב. הודעה מאוחרת פוגעת באמינות הטענה, ובחוק דחיית מועדים ההודעה היא תנאי לדחייה.
• אל תפסיקו לשלם או לספק על דעת עצמכם. סיכול אינו מתיר השעיה חד-צדדית, והצד השני עלול לבטל.
• הקטינו את הנזק. לפי סעיף 14 לחוק התרופות, המפר אינו חייב בפיצויים על נזק שהנפגע יכול היה למנוע או להקטין באמצעים סבירים. בעניין זועבי הודגש שהנטל חל גם על משכיר, שצריך לחפש שוכר חלופי.
• קחו בחשבון פיצויים ומענקים שקיבלתם מהמדינה; בתי המשפט שוקלים אותם.
• נסחו מחדש את סעיף כוח העליון: הגדירו אילו אירועים נכללים (כולל הנחיות פיקוד העורף ומילואים), מה דינם של תשלומים בתקופת ההשבתה, ממתי קמה זכות יציאה, ומה חובת ההודעה והתיעוד.

מקורות

• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, סעיפים 9, 14, 18
• חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, סעיף 39
• חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, סעיפים 4, 15
• חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, סעיפים 1, 2, 2א, 5, 9
• ע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ (13.9.1979)
• ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון (23.11.2000)
• ע"א 4893/14 זועבי נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (3.3.2016)
• רע"א 7637/22 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ (17.11.2022)
• בג"ץ 27036-04-25 ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות בע"מ נ' ממשלת ישראל (22.4.2025)
• רת"ק (מחוזי ב"ש) 74469-01-25 גורביץ נ' אלברטו גבסו ובניו בע"מ (15.5.2025)
• תפ"מ (שלום רמ') 58462-04-24 מפעלי תיעוש ובניה (נס-ציונה) בע"מ נ' זערור (22.9.2024)
• ת"ק (ת"א) 57628-02-24 רביד נ' אורי טארגט בע"מ (29.7.2024)
• ת"ק (חי') 12012-12-24 גבאי נ' דהן (18.11.2025)
• תפ"מ (שלום י-ם) 17260-04-26 צומת אלמוג אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' סופר אלמוג בע"מ (8.9.2026)