כל מי שמנהל אתר, עמוד עסקי או ערוץ תוכן נתקל בזה: תמונה ישנה שאין לה קרדיט, צילום שעובר מעמוד לעמוד ברשתות, ציור קיר בלי חתימה. אי אפשר לבקש רשות ממי שאינו ידוע. כדי לתת מענה למצב הזה הוסיף המחוקק בינואר 2019, בתיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, את סעיף 27א, שעניינו "יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר" - מה שמכונה "יצירות יתומות".
הסעיף אינו היתר גורף. הוא מתיר שימוש רק בתנאים מצטברים, ובשנים האחרונות החלו בתי המשפט לבחון אותם בפועל. רוב פסקי הדין מלמדים שמי שלא הקפיד על כל התנאים לא נהנה מההגנה.
מה קובע הסעיף
שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר מותר בשלושה תנאים (סעיף 27א(א)):
- שקידה סבירה לפני השימוש: המשתמש פעל בשקידה סבירה כדי לגלות או לאתר את בעל הזכות.
- הודעה גלויה: המשתמש ציין באופן ברור, באותה דרך שבה הוא משתמש ביצירה, שהשימוש נעשה לפי סעיף זה, שבעל הזכות רשאי לבקש שיחדל מהשימוש, ופרטים ליצירת קשר עמו.
- הפסקה עם קבלת הודעה: לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות, המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי.
כשהשימוש מסחרי, נוספים שני תנאים (סעיף 27א(ב)): פרסום הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש, ותשלום תמלוג ראוי לבעל הזכות לאחר שפנה - עבור כל התקופה מתחילת השימוש.
השקידה הסבירה נבחנת בין היתר לפי אופי היצירה ומועד יצירתה (סעיף 27א(ג)), והחוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה (סעיף 27א(ד)).
הסדר מקביל נקבע לזכות המוסרית - הזכות של היוצר ששמו ייקרא על יצירתו. לפי סעיף 50(א1), אי-ציון שם היוצר אינו הפרה אם המשתמש פעל בשקידה סבירה לגלות את היוצר, ציין בבירור שהשימוש נעשה לפי הסעיף ופרטים ליצירת קשר, ובשימוש מסחרי - פרסם הודעה זמן סביר מראש.
מה עולה מהפסיקה
עיתונאי ותיק: לא די בכך שהתמונה "מסתובבת" ברשת
בעניין רחמני נ' כהן (שלום בת ים, 2024) העלה איש תקשורת לחשבונו ברשת X שני צילומים של צלם עיתונות, בלי קרדיט. בית המשפט קבע שלא פעל בשקידה סבירה: אחד הצילומים התפרסם בעבר במעריב עם קרדיט לצלם, ניתן היה לבדוק בארכיון העיתון או לפנות לספרייה הלאומית, והוא גם לא הוסיף את ההודעה שהסעיף דורש. בית המשפט הוסיף שרמת הזהירות הנדרשת מושפעת מזהות המשתמש - ומאיש תקשורת ותיק נדרש יותר מאשר מאדם מן השורה.
התוצאה הכספית הייתה מתונה. לגבי צילום אחד, שפורסם כהבעת צער ספונטנית ולא למטרה מסחרית, חל סעיף 56א. סעיף זה שולל פיצוי ללא הוכחת נזק בגין העמדה ברשת של יצירה אמנותית שכבר פורסמה קודם לכן, כשההפרה לא הייתה למטרה מסחרית והמפר חדל ממנה זמן סביר אחרי שקיבל הודעה (בכפוף לתנאים נוספים שבסעיף). לגבי הצילום השני, שפורסם בתחום עיסוקו של הנתבע, נפסקו 3,000 ש"ח על הפרת זכות היוצרים ו-3,000 ש"ח על הפרת הזכות המוסרית.
עסק מסחרי: "קיבלנו רשות ממישהו אחר" אינו מספיק
בעניין רונן נ' אזולאי (שלום בת ים, 2025) השתמשה חנות בשר בצילום מזון של צלם מקצועי. הנתבעים טענו שקיבלו רשות מחברה אחרת שרכשה רישיון שימוש בצילום, אבל אותה חברה קיבלה רק רישיון שאינו ייחודי, ולא הייתה מוסמכת להעניק רישיון לאחרים. בית המשפט קבע שהנתבעים לא פעלו בשקידה סבירה ולא ציינו כלל שהשימוש נעשה לפי סעיף 27א, ולכן ההגנה לא חלה. נפסקו 15,000 ש"ח על הפרת זכות היוצרים, 15,000 ש"ח על הפרת הזכות המוסרית ו-15,000 ש"ח הוצאות.
המקרה שבו ההגנה התקבלה
בעניין ויילר ישראל נ' אסף (שלום ירושלים, 2024) פרסם בלוגר תמונה שנלקחה ממאגר התמונות של ויקישיתוף. התובעת טענה שהיא הצלמת, אבל בעמוד התמונה הופיע כמחבר שם משתמש שנחסם בשל חשד שהוא פיקטיבי, ולא הוכח קשר בינו לבינה. בית המשפט קבע שהנתבע בדק את מקור התמונה והגיע עד למשתמש החסום, ולכן פעל בשקידה סבירה; שציין מתחת לתמונה קרדיט לוויקיפדיה (ולטענתו גם קישור); ושהסיר את התמונה כיומיים אחרי שהתובעת פנתה אליו. התביעה נדחתה, גם משום שנמצא שמדובר בשימוש הוגן בבלוג שאינו מסחרי.
"לקחנו מאתר חינמי" - עצימת עיניים
בעניין ברדוגו נ' אייל פרץ יזמות (שלום תל אביב, 2024), שעסק בהגנת "מפר תמים" שבסעיף 58, קבע בית המשפט שנטילת צילום מאתר זר "חינמי", בלי ניסיון סביר לאתר את בעל הזכויות, שקולה לעצימת עיניים - ואינה מקימה הגנה.
אמנות רחוב
בעניין כוכבא נ' דהן פרץ (שלום תל אביב, 2024), שעסק בשימוש בציורי קיר של אמני רחוב, ציין בית המשפט שהקושי לזהות את היוצר מאפיין במיוחד אמנות רחוב, ושסעיף 27א נותן לו מענה. עם זאת, בית המשפט הדגיש שעצם העובדה שהיצירה נמצאת על קיר ברחוב אינה גורעת מההגנה עליה. התביעה התקבלה, ונפסקו 75,000 ש"ח לאמן אחד ו-55,000 ש"ח לאלמנתו של אמן שני שנפטר.
למה זה חשוב: גובה החשיפה
על כל הפרה רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100,000 ש"ח (סעיף 56), ובקביעת הסכום הוא שוקל בין היתר את היקף ההפרה, משכה, חומרתה ותום לבו של הנתבע. מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת שקיימת זכות יוצרים ביצירה פטור מפיצויים (סעיף 58), אבל כפי שראינו, הפסיקה אינה מקבלת בקלות טענה כזו כשמדובר בתמונה שנלקחה מהרשת.
איך להשתמש בסעיף נכון: רשימת פעולות
- לחפש את היוצר לפני השימוש, ולתעד את החיפוש: חיפוש תמונה הפוך, בדיקת המקור המקורי, ארכיונים של עיתונים ושל ספריות, ופנייה לאתר שבו התמונה פורסמה. מסמך שמתעד את הבדיקה הוא הראיה העיקרית לשקידה סבירה.
- לא להסתמך על רישיון ממי שאינו בעל הזכויות. "קיבלנו רשות ממישהו" או "זה היה באתר חינמי" אינם תחליף לבדיקה.
- לפרסם הודעה ליד היצירה עצמה: שהשימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים, שבעל הזכויות רשאי לבקש להפסיק את השימוש, ודרך ליצור קשר.
- בשימוש מסחרי - לפרסם הודעה מראש באינטרנט או בעיתון יומי, ולהיות מוכנים לשלם תמלוג ראוי מתחילת השימוש.
- להגיב מיד לפנייה: להסיר את היצירה או להסדיר רישיון.
- לזכור את הזכות המוסרית: גם כשהשימוש מותר, יש להקפיד על ההוראות של סעיף 50(א1).
אם כבר קיבלתם מכתב דרישה בגין שימוש בתמונה, ראו גם את פסק הדין שסקרנו בעניין פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים בתמונה "איקונית".
מקורות
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיפים 27א, 50(א1), 56, 56א, 58
- תאד"מ (שלום בת ים) 9605-10-23 רחמני נ' כהן (29.10.2024)
- ת"א (שלום בת ים) 71397-05-23 רונן נ' אזולאי (5.10.2025)
- ת"א (שלום ירושלים) 11222-03-23 ויילר ישראל נ' אסף (18.7.2024)
- ת"א (שלום תל אביב) 25775-12-20 ברדוגו נ' אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ (7.4.2024)
- ת"א (שלום תל אביב) 39402-10-19 כוכבא נ' דהן פרץ (9.12.2024)
- טוני גרינמן, זכויות יוצרים (מהדורה שלישית, 2023), פרק 6.10
