בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז המלחמה, ספקים רבים מגלים שלקוח עסקי שחייב להם כסף נכנס להליך חדלות פירעון - לפעמים יום אחרי שנשלח אליו מכתב התראה, לפעמים באמצע תביעה שכבר מתנהלת נגדו. מה קורה עכשיו לחוב, לתביעה ולערבות האישית שנתן בעל המניות? המדריך מסביר את כללי המשחק לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מנקודת מבטו של ספק שמבקש לגבות חוב מסחרי. גביית חובות מסחריים בתוך הליך כזה שונה מהותית מסכסוכים מסחריים רגילים על הפרת חוזה: עורך דין ליטיגציה שמגיש תביעה רגילה נגד לקוח חדל פירעון ייתקל בהקפאת הליכים, והמועדים בהליך קצרים ונאכפים. (על מסלולי הגבייה לפני שהלקוח קורס - הוצאה לפועל, סדר דין מהיר וחוק מוסר תשלומים לספקים - ראו את המדריך לתביעות ספק-לקוח.)
מה המשמעות של "צו לפתיחת הליכים"
חדלות פירעון מוגדרת בחוק כמצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו (סעיף 2). כשבית המשפט נותן צו לפתיחת הליכים נגד חברה, קורים ארבעה דברים (סעיף 25): נכסי החברה ("קופת הנשייה") עומדים לפירעון חובות העבר ולהוצאות ההליך בלבד; חובות העבר ייפרעו רק לפי הוראות החוק; ההליכים נגד החברה מוקפאים; ובית המשפט ממנה נאמן.
הקפאת ההליכים: מה נעצר
הקפאת ההליכים (המכונה לעיתים "עיכוב הליכים") פירושה, בין היתר (סעיף 29):
- אי אפשר לפתוח או להמשיך הליכי גבייה של חובות עבר. הליך גבייה נחשב שהושלם רק כשהנושה קיבל בפועל את התמורה.
- עיקול שהוטל על נכס של החברה לפני הצו - בטל (למעט חריג לגבי עיקולים מסוימים של רשויות המס).
- אי אפשר לפתוח או להמשיך הליך משפטי נגד החברה, אלא באישור בית המשפט של חדלות הפירעון, שיינתן רק מטעמים מיוחדים הנוגעים לטבעו, למורכבותו או לניהולו היעיל של ההליך.
כלומר, תביעה שהגשתם נגד הלקוח נעצרת, ותיק ההוצאה לפועל שפתחתם אינו מקנה לכם עדיפות. גם לפני מתן הצו, מרגע שהוגשה הבקשה, רשאים החברה או נושה לבקש לעכב הליך תלוי ועומד (סעיף 22). התקופה שבה ההליכים מוקפאים אינה נמנית במניין ההתיישנות (סעיף 32).
חדש מ-2026: תיקון מס' 9 לחוק הוסיף מסלול של "צו עיכוב הליכים זמני" לשם גיבוש הסדר חוב, שחברה רשאית לבקש בלי צו לפתיחת הליכים (סעיף 319ג). בתקופת הצו לא נפרעים חובות העבר וההליכים נגד החברה מוקפאים, ונושה אינו יכול לבקש צו לפתיחת הליכים אלא אם ביקש גם לבטל את הצו הזמני (סעיף 319ט).
תביעת חוב: למי, מתי ומה מצרפים
הדרך היחידה להשתתף בחלוקה היא תביעת חוב שאושרה בידי הנאמן (סעיף 209).
- למי ועד מתי - לנאמן, בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים (סעיף 210(א)). חוב שמועד פירעונו טרם הגיע נתבע כאילו הוא עומד לפירעון מיידי (סעיף 212).
- מה כוללים - לפי תקנה 121 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, התביעה מוגשת בטופס שמפורסם באתר הממונה, ומפרטת בין היתר את העובדות שמבססות את החוב ואת מועד הפירעון, רכיבי החוב, ההצמדה והריבית, תשלומים שהתקבלו על חשבונו, זכות קיזוז אם יש, ערבים לחוב וסיווג החוב. העובדות מאומתות בתצהיר, ומצרפים אסמכתאות - חוזה, הזמנות, תעודות משלוח, חשבוניות וכרטסת.
- איחור - הנאמן רשאי להאריך את המועד אם הנושה לא יכול היה להגיש במועד ומן הצדק לעשות כן, בהתחשב בשלב שבו נמצא ההליך (סעיף 210(ג)). זהו שיקול דעת, לא זכות, ולכן כדאי להגיש בזמן.
הכרעת הנאמן והערעור עליה
הנאמן מברר את התביעה ומחליט אם לאשרה או לדחותה (סעיף 211). לפי התקנות, ההכרעה ניתנת בתוך 90 ימים מהגשת התביעה, ולא יאוחר מ-30 ימים מתום התקופה להגשת תביעות חוב, אלא אם הוארך המועד (תקנה 129). נושה שנפגע מההכרעה רשאי לערער לבית המשפט (סעיף 215) בתוך 45 ימים מהמצאת ההכרעה לידיו (תקנה 131(א)).
המועד נאכף. בשנת 2024 דחה בית המשפט העליון ערעור על הכרעת נאמן שהוגש יותר משנה ורבע אחרי ההכרעה, וקבע שהחריגה הניכרת מ-45 הימים מספיקה כדי לדחותו (ע"א 2815/24 ישורון נ' זוהר חיים, 14.8.2024).
איפה עומד ספק רגיל בתור
נכסי החברה מחולקים לפי סדר עדיפות (סעיף 231): חובות מובטחים בשעבוד קבוע; הוצאות ההליך; חובות בדין קדימה; חובות המובטחים בשעבוד צף; חובות כלליים; ריבית נוספת; וחובות דחויים. בכל דרגה הנושים נפרעים באופן יחסי ושווה (סעיף 232).
חובות בדין קדימה כוללים, בין היתר, שכר עבודה ופיצויי פיטורים עד תקרה, ניכויים במקור שלא הועברו לרשויות, וקרן חוב מע"מ שנוצר ב-12 החודשים שלפני הצו (סעיף 234). ספק רגיל, בלי בטוחה, הוא בדרך כלל נושה כללי (סעיף 235), ומקבל רק את מה שנותר אחרי כל אלה. החוב הכללי כולל הפרשי הצמדה וריבית בסיסית עד מועד הצו, אך לא תוספת פיגורים (סעיף 235(ב)–(ג)).
שיור בעלות. ספק שמכר סחורה ומסר אותה לפני הצו, ובחוזה נקבע שהבעלות נשארת אצלו עד התשלום, עשוי להיות בעל "נכס הכפוף לשיור בעלות", בתנאים שבסעיף 251. אבל גם זכות זו כפופה להקפאה (סעיף 29(2)), וכשבית המשפט הורה להפעיל את החברה לשם שיקומה, הספק יקבל את החזקה בסחורה רק באישור בית המשפט (סעיף 252).
קיזוז
אם גם אתם חייבים כסף ללקוח, אפשר לקזז חוב עבר כנגד חוב עבר, לפי ערכם במועד הצו, ולהגיש תביעת חוב על היתרה - אם החובות כרוכים זה בזה, או אם חובות הדדיים והסתמכות על קיזוז הם חלק ממהלך העסקים הרגיל ביניכם (סעיף 255). את קיום זכות הקיזוז או ביצועה יש להודיע לנאמן בתוך 30 ימים מהיום שנודע לכם על הצו (סעיף 256).
"הנאמן דורש להחזיר תשלום": העדפת נושים
בית המשפט רשאי לבטל פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה לפני הצו, אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים (סעיף 219(א)):
- הפעולה נעשתה בשלושת החודשים שלפני הגשת הבקשה לצו (ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב - בשנה שלפני כן);
- החייב היה אז בחדלות פירעון - וחזקה שהיה כך בתקופה זו, אלא אם הוכח אחרת;
- בזכות הפעולה קיבל הנושה חלק גדול יותר מחובו לעומת מה שהיה מקבל בהליך.
ההגנות (סעיף 219(ב)): החייב קיבל במועד הפעולה או סמוך לו תמורה הולמת (פירעון החוב כשלעצמו אינו תמורה הולמת); או שהפעולה נעשתה במהלך העסקים הרגיל של החייב, והחוב שנפרע נוצר במהלך העסקים הרגיל. ספק שקיבל תשלום שוטף על אספקה שוטפת נמצא בעמדה טובה יותר מספק שגבה חוב ישן תחת לחץ, או שקיבל פתאום תשלום גדול בבת אחת.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הבהיר שהנטל להוכיח את ההגנות מוטל על הנושה שטוען להן, ודחה באותו מקרה בקשת נאמן להשיב כספים שנזקפו בחשבון הבנק, משום שהפעולות נעשו במהלך העסקים הרגיל ותמורת המשך האשראי לחברה (חדל"ת (מחוזי ת"א) 42840-10-21 ריחני, נאמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 17.7.2022). ובדצמבר 2025 קבע בית המשפט העליון שחילוט ערבות בנקאית אוטונומית סמוך לקריסה אינו מקדם את המוטב על פני הנושים האחרים, משום שהבנק הוא החייב בערבות (רע"א 21381-09-25 אזורים בנין (1965) בע"מ נ' ביטון, 25.12.2025). המסקנה המעשית: ערבות בנקאית אוטונומית מלקוח היא אחת ההגנות הטובות ביותר שיש לספק מפני חדלות הפירעון שלו.
האם ספק יכול ליזום בעצמו צו לפתיחת הליכים
כן. נושה רשאי לבקש צו אם החברה בחדלות פירעון (סעיף 9), והוא יכול להיעזר בחזקות שבסעיף 10. החזקה העיקרית לספק: הנושה מסר לחברה דרישה לתשלום חוב העולה על הסכום הקבוע בסעיף (סכום שמתעדכן מעת לעת, ולכן יש לבדוק את גובהו העדכני לפני משלוח הדרישה), ובה ציין שאם החוב לא ישולם במועד הנקוב בכוונתו להגיש בקשה; החוב לא שולם בתוך 30 ימים; אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לחברה זכות קיזוז; והבקשה הוגשה בתוך שלושה חודשים מהדרישה. חזקות נוספות מבוססות על אזהרה בהוצאה לפועל או על פסק דין שלא קוים. בבקשה יש לפרט אילו הליכי גבייה ננקטו ומדוע אין בהם די (סעיף 10(ב)), והחברה יכולה לסתור את החזקה (סעיף 10(ג)).
לפני שמגישים כדאי לזכור שהצו מיטיב עם כל הנושים, לא רק עם המבקש, ושבקשה שהוגשה בחוסר תום לב - למשל כאמצעי לחץ בסכסוך אמיתי על החוב - עלולה להוביל לחיוב בהוצאות ואף בכפל הוצאות (סעיף 15).
ערבות אישית של בעל המניות
הקפאת ההליכים חלה רק על החברה. בית המשפט רשאי להקפיא הליכים גם נגד אחר, כולל נושא משרה, רק בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, ובתנאים מצטברים: הוא הורה על הפעלת החברה לשם שיקומה וההקפאה חיונית לשיקום, וההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בחברה או מחובותיה (סעיף 30). לכן, ככלל, אפשר לתבוע את הערב במקביל להליך. לפי חוק הערבות, התשכ"ז-1967, הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד (סעיף 8).
דוגמה מינואר 2026: בהליך של חברה יזמית בתל אביב הקפיא בית המשפט הליכים נגד בעלות המניות והדירקטורים שערבו אישית לחובותיה, והאריך את ההקפאה ב-90 ימים לצד צו שאוסר עליהם לגרוע מנכסיהם, משום שהנאמן דיווח שהם חיוניים להשלמת הפרויקט. עם זאת, בית המשפט הבהיר שלהארכה נוספת יידרשו "טעמים כבדי משקל", שכן הכלל הוא שההקפאה חלה רק על החברה (חדל"ת (מחוזי ת"א) 11530-11-25 בי.אל.די.4.יו יפת 199 בע"מ נ' הממונה, 20.1.2026).
ערב יחיד מוגן. פרק ב' לחוק הערבות מעניק הגנות ל"ערב יחיד" ול"ערב מוגן", אבל שני סייגים מצמצמים מאוד את רלוונטיותו כאן (סעיף 19). ראשית, "נושה" לעניין הפרק הוא מי שמתן הלוואות הוא חלק ממהלך עסקיו הרגיל. שנית, כשהחייב הוא תאגיד, מי שהוא "בעל עניין" בתאגיד אינו נחשב ערב יחיד כלל. בעל השליטה שערב לחובות החברה שלו בדרך כלל אינו נהנה מההגנות האלה.
מה לעשות כשנודע לכם על ההליך
1. לברר את מספר התיק, את שם הנאמן ואת מועד פרסום הצו, ולרשום ביומן את המועד להגשת תביעת החוב. 2. לאסוף את המסמכים: חוזה, הזמנות, תעודות משלוח, חשבוניות, כרטסת והתכתבויות. 3. לבדוק אם יש זכות קיזוז, ואם כן - להודיע לנאמן בתוך 30 ימים. 4. לבדוק בטוחות: ערבות בנקאית, שיור בעלות בחוזה, ערבות אישית של בעלים. 5. לבדוק אילו תשלומים התקבלו בשלושת החודשים שלפני הבקשה, ולהיערך להגנות אם הנאמן יפנה. 6. כשמתקבלת הכרעת הנאמן - לבדוק אותה מיד; חלון הערעור הוא 45 ימים.
לסוגיות של בעלי מניות וסכסוכים ביניהם ראו גם את המאמר על סכסוכי בעלי מניות.
מקורות
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 2, 9, 10, 15, 25, 29–32, 209–212, 215, 219, 231–235, 251–252, 255–256, 319ג, 319ט
- תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, תקנות 121, 129, 131
- חוק הערבות, התשכ"ז-1967, סעיפים 8, 19
- ע"א 2815/24 ישורון נ' זוהר חיים - ע"ש הרה"ג ר' חיים זוהר זצ"ל (14.8.2024)
- רע"א 21381-09-25 אזורים בנין (1965) בע"מ נ' ביטון (25.12.2025)
- חדל"ת (מחוזי ת"א) 11530-11-25 בי.אל.די.4.יו יפת 199 בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כב' השופטת סיגל יעקבי, החלטה מיום 20.1.2026)
- חדל"ת (מחוזי ת"א) 42840-10-21 ריחני, נאמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (כב' השופטת נועה גרוסמן, 17.7.2022)
