פסיקה: פיצוי בסך 12,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים בתמונה 'איקונית'
- נ. בן חיים ושות' עורכי דין
- Apr 30, 2024
- 3 min read
העובדות: התובע, צלם במקצועו צילם תמונה אייקונית בסיומו של משחק ניצחון של מכבי תל אביב בכדורסל אשר במסגרת התצלום נראים חברי הקבוצה (וביניהם שוקי המרואיין) חוגגים את זכייתם בניצחון. לטענת התובע לצלם תצלום מעין זה באותה תקופה שבה לא היו כלל מצלמות דיגיטליות נדרשו מיומנויות ומקצועיות רבה.
תביעת התובע הינה על כך שהנתבעת הפרה זכויות יוצרים והשתמשה בתצלום שצילם התובע במסגרת כתבה אשר התפרסמה באתר האינטרנט של "המקומון" מקבוצת ידיעות אחרונות.
לטענת התובע ,הנתבעת עשתה שימוש מפר בתצלום בכך שלא בקשה את רשות התובע להשתמש בתמונה ומבלי לרכוש רישיון שימוש בתצלום, כמו כן פרסמה הנתבעת את הצלום מבלי לאזכר את שם התובע כיוצר.
כאשר לטענתו פנה התובע לנתבעת באמצעות ב"כ במכתב התראה שבו הפנה לכתבה ופירט את הפרותיה של הנתבעת. בנוסף במסגרת אותו מכתב בקש התובע כי הנתבעת תסיר מיידית את התצלום, וכן צירף דוח המפרט את מספר ההפרות ודרש פיצוי כספי על סך של 30,000 ₪. אשר לטענת התובע בתשובת הנתבעת לא הבטיחה אפילו להסיר את התצלום מאתרה.
בתחילת הליך זה עתר התובע להוצאת צו מניעה כנגד הנתבעת, שבהמשך התייתר, וכן מבקש התובע סעד כספי על סך של 80,000 ₪.
טענת הנתבעת לטענות אלו היא כי שוקי עליו נכתבה הכתבה ושמופיע בתצלום כחלק משחקני המשחק הוא זה שהעביר לנתבעת את התצלום וכי הוא מחזיק בזכויות היוצרים בצילומים ששימשו לצורך הכתבה, וכי לנתבעת עומדת בשל כך הגנות "שימוש אוגן ו"מפר תמים".
בנוסף טוענת הנתבעת כי התצלום לא היה מוקד הכתבה, והוסיפה כי לאחר פניית התובע בבקשה להסרת התצלום, הסירה הנתבעת את התצלום מאתרה.
בנוסף מכחישה הנתבעת את טענת התובע כי הוא זה שצילם את התצלום וטוענת כי היה על התובע לצרף את צילום המקור. ויתרה מכך גם אם התובע הוא זה שצילם את התצלום הרי שהתצלום נעשה במסגרת העבודה שלו בעיתון מעריב , ועל כן זכויות היוצרים אינן שייכות לו.
הנתבעת מציינת כי התובע הגיש תביעה מקבילה נגד עיתון ידיעות אחרונות בגין אותו תצלום מפריים עוקב אך לא ציין זאת . וכי באותו מקרה הצדדים הגיעו לפשרה על פיצוי בסך 7,000 ₪ כולל הוצאות משפט.
עוד מוסיפה הנתבעת כי מכתב ההתראה שקיבלה נשלח למקומון ולא לנתבעת. וכי במסגרת המכתב דרשה התובעת פיצוי בסך של 30,000 ₪ כאשר בכתב התביעה דורשת התובעת 80,000 ₪. וכי בעקבות כך עומדת לטענת הנתבעת הגנת הסבירות – סעיף 50ב' לחוק.
וכי סכום התביעה מוגזם וחסר כל פרופורציה, וכי התובע לא זכאי לפיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף 56א לחוק. וכי מדובר בזוטי דברים וגם אם הייתה פגיעה הרי שהיא קלה וחסרת ערך.
נפסק: לאחר הטענות דנן עסק בית המשפט מה ההבחנה בין צלם תיעודי לבין צלם אומנותי וסוכם כי אכן תצלום התובע הינו תצלום אומנותי שחלים לגביו הכללים של זכויות יוצרים .
לגבי הטענה כי התצלום אינו שייך לבעלים מכיוון שבזמן יצירת התצלום הועסק התובע בעיתון מעריב וכי בהתבסס על סעיף 34 לחוק הקובע כי המעביד הוא " הבעלים הראשון" נפסק כי התצלום אכן שייך לתובע על סמך תצהירים שהציג התובע ועל סמך פסיקות שונות בנושא. עוד הוזכר כי הצלום בוצע בשנת 1977 כאשר חוק זכויות היוצרים (1991) טרם נכנס לחוק ועל כן החוק הקודם חל.
עוד על טענת הנתבעת להגנה מכח "שימוש הוגן" סעיף 19 לחוק פסק בית המשפט כי לא ניתן לומר כי מדובר ב "שימוש הוגן" וכי לא נעשו מאמצים להימנע מפרסום המפר זכויות יוצרים וכי לא ניתן קרדיט ליוצר והכתבה איננה נכנסת לגדרי סעיף 19 על סעיפי המשנה שלו.
בעניין הפיצויים בחן את המשפט לפי מבחנים ושיקולים שונים נקבע כי סכום הפיצוי אותה תשלם הנתבעת לתובע הינו על סך של 12,000 ₪