בחברה פרטית עם מספר מצומצם של בעלי מניות, משבר אמון ביניהם עלול לשתק את החברה. כשאין בתקנון או בהסכם בעלי המניות מנגנון פרידה מוסכם, ההכרעה עוברת לבית המשפט. בית המשפט העליון נדרש לשאלה איך צריכה להיראות הפרידה במקרה כזה, ופסק הדין שנתן ב-31 ביולי 2025 בע"א 8776/23 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ מבהיר את השיקולים.
הרקע
החברה שבמרכז הסכסוך היא השותף הכללי בשותפות מוגבלת לחיפושי נפט. בין קבוצת בעלי מניות שמחזיקה כ-16.8% ממניות החברה לבין קבוצת בעלי המניות האחרים נוצר משבר אמון. בגלגול קודם של ההליך, בע"א 94/20 (2022), הורה בית המשפט העליון ברוב דעות על היפרדות הצדדים, "בין היתר, באופן של רכישה כפויה או של התמחרות הדדית", והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לקביעת הדרך המעשית.
בית המשפט המחוזי הורה על התמחרות בין הצדדים בשיטת "המעטפות". בעל מניות המיעוט ערער. הוא ביקש שבמקום התמחרות יורה בית המשפט על רכישה כפויה של מניותיו, לפי שוויין במועד הקרע בין הצדדים. לטענתו, הפער הכלכלי בינו לבין הצד השני ושיעור ההחזקה הנמוך שלו יגרמו לכך שבהתמחרות מניותיו יירכשו בזול.
מה קבע בית המשפט העליון
הערעור נדחה. הנשיא יצחק עמית כתב את פסק הדין, והמשנה לנשיא נעם סולברג והשופט חאלד כבוב הצטרפו אליו.
סעיף 191 הוא הוראת מסגרת. סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מסמיך את בית המשפט לתת הוראות להסרת קיפוח או למניעתו, ובהן הוראה לבעלי המניות או לחברה לרכוש מניות. בית המשפט הדגיש שהסעיף מאפשר לו "לתפור" את דרך ההיפרדות לפי מכלול נסיבות העניין. הסמכות אינה מוגבלת למצבים של קיפוח, והיא חלה גם כשהחברה נקלעה למבוי סתום בגלל קרע בין בעלי המניות.
השיקולים. בית המשפט מנה, ברשימה שאינה סגורה, שיקולים לבחירת דרך ההיפרדות: צדק, תום לב וניקיון כפיים; מידת הקיפוח; היקף ההחזקות וגובה ההשקעה; התועלות מול הנזקים; הנזק לצדדים שלישיים כמו עובדים וספקים; זיקה מיוחדת של צד לחברה; ופערי כוחות כלכליים ואחרים.
רכישה כפויה - במצב הקלאסי של קיפוח. לפי פסק הדין, הסעד של רכישה כפויה מתאים בדרך כלל למצב שבו מיעוט מובהק קופח בידי רוב מובהק. התמחרות - כשמדובר בקרע ולא בקיפוח. במקרה הנדון ההיפרדות נבעה ממשבר אמון, ובעל המניות שערער לא נמצא "מקופח" במובן הקלאסי. בית המשפט הכיר בקושי שהעלה, וציין כי בהינתן הפערים ביכולת הכלכלית ובשיעור ההחזקות קיים חשש שמניותיו יירכשו בהתמחרות "בנזיד עדשים". ובכל זאת, "לא בלי התלבטות", הכריע בעד התמחרות. בין הנימוקים: נמצא שהתנהלותו של המערער לא היתה בתום לב; קשה להעריך את שווי החברה; המערער הוא איש המקצוע בתחום, ולכן יש לו יתרון בהערכת השווי; והתמחרות היא הדרך הקצרה לסיים סכסוך שנמשך כעשר שנים, בעוד שהערכת שווי בידי מומחה היתה מאריכה את ההליך ומייקרת אותו.
מועד השווי. בית המשפט הוסיף שבהתמחרות הצדדים מציעים מחיר לפי שווי המניות ביום ההתמחרות. השאלה מהו "המועד הקובע" להערכת השווי - למשל מועד הקרע - רלוונטית לרכישה כפויה, ולא להתמחרות.
מה המשמעות לבעלי מניות בחברות פרטיות
פסק הדין נשען על הלכות קודמות של בית המשפט העליון ומיישם אותן. עם זאת, יש בו כמה מסרים מעשיים:
- בעל מניות מיעוט אינו זוכה אוטומטית ברכישה כפויה. כשהסכסוך הוא קרע הדדי ולא קיפוח מובהק, בית המשפט עשוי להורות על התמחרות - גם כשהדבר מקשה על הצד החלש כלכלית.
- התנהלות בזמן הסכסוך נבחנת. תום הלב וניקיון הכפיים של כל צד הם חלק מהשיקולים, ועשויים להכריע את דרך הפרידה. סעיף 192 לחוק החברות מחייב כל בעל מניות לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה.
- מנגנון פרידה מוסכם עדיף על מנגנון שייקבע בבית המשפט. הסכם בעלי מניות שקובע מראש איך נפרדים - מי רשאי להפעיל את המנגנון, איך נקבע המחיר, ובאיזה פרק זמן יש להשלים את העסקה - חוסך שנים של התדיינות. בעל מניות קטן יכול לנהל משא ומתן מראש על הגנות שיתאימו לו, למשל הערכת שווי בידי מומחה במקום התמחרות, או זמן סביר לגיוס מימון.
- הזמן פועל נגד כולם. בית המשפט נתן משקל לכך שהסכסוך נמשך כעשור. סכסוך ארוך שוחק את שווי החברה ואת עמדת המיקוח של הצדדים.
בעלי מניות שנמצאים בתחילתו של קרע - או שמקימים חברה ורוצים להימנע ממנו - צריכים לבחון את מנגנוני הפרידה שבתקנון ובהסכם בעלי המניות, ולהבין איך בית המשפט צפוי לנהוג אם המנגנון חסר.
מקורות
- ע"א 8776/23 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ (בית המשפט העליון, 31.7.2025)
- ע"א 94/20 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ (בית המשפט העליון, 18.8.2022)
- חוק החברות, התשנ"ט-1999, סעיפים 191, 192
