ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה היא הכתובת הראשונה למי שנפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית. היא אינה בית משפט אלא מוסד תכנון, ויש לה סמכות להחליט מחדש בעניין: היא רשאית להפעיל שיקול דעת תכנוני עצמאי ולהעמיד אותו במקום שיקול הדעת של הוועדה המקומית (עע"מ 3662/22 דניאל פז השקעות). לכן ערר הוא בדרך כלל הדרך היעילה ביותר לשנות החלטה תכנונית. המדריך עוסק בשני המסלולים העיקריים: ערר בענייני היתרים (סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה) וערר על תוכניות בסמכות ועדה מקומית (סעיף 112).
על אילו החלטות אפשר לערור
- סירוב לתת היתר בנייה (סעיף 152(א)(1)). החריג: אין לערור על סירוב של רשות הרישוי המקומית שנובע מכך שמכון הבקרה קבע שתוצאות בקרת התכן אינן תקינות.
- שתיקה של הוועדה: אם רשות הרישוי לא החליטה בבקשה להיתר בתוך התקופה שבחוק, רואים בכך סירוב, והמבקש רשאי לפנות לוועדת הערר (סעיף 157(א)). אם הוועדה המקומית לא החליטה בבקשה להקלה או לשימוש חורג בתוך 90 ימים ממועד קליטתה, רואים בכך סירוב (סעיף 157(ב)).
- דחיית התנגדות להקלה, לשימוש חורג או לתשריט חלוקה בסטייה מתוכנית (סעיפים 149(א) ו-152(א)(1)).
- אישור או דחייה של תוכנית בסמכות ועדה מקומית (סעיף 112).
- מתן היתר שנטען שהוא סוטה מתוכנית: בית המשפט העליון קבע שכאשר נטען שההיתר ניתן בסטייה מתוכנית, הדרך לתקוף אותו היא ערר לוועדת הערר. כשאין טענה כזו, הדרך היא עתירה מנהלית (עע"מ 317/10 שפר נ' יניב).
מי רשאי לערור
בענייני היתרים:
- מי שנפגע מסירוב לתת לו היתר;
- מי שהגיש התנגדות להקלה, לשימוש חורג או לתשריט חלוקה, והתנגדותו נדחתה. כדי להיות בעמדה הזו, צריך להגיש את ההתנגדות כבר בשלב הבקשה: לפי סעיף 149(א)(1), התנגדויות מוגשות בתוך 15 ימים מהפרסום בעיתון, ומי שקיבל הודעה אישית - מיום מסירתה;
- שני חברי ועדה מקומית יחד, או שני נציגים בעלי דעה מייעצת יחד, החולקים על ההחלטה (סעיף 152(א)(2)).
בענייני תוכניות בסמכות ועדה מקומית (סעיף 112(א)): מגיש התוכנית, מי שהתנגדותו נדחתה, מי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב), שני חברי ועדה מקומית או שני חברי ועדה מחוזית יחד, שני נציגים בעלי דעה מייעצת יחד, ומתכנן המחוז. אם התוכנית אושרה או נדחתה בידי ועדה מקומית עצמאית או עצמאית מיוחדת, מגיש התוכנית, המתנגד ומי שהשמיע טענות רשאים לערור רק ברשות יושב ראש ועדת הערר (סעיף 112(א1)).
המועדים
- ערר על היתר: בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה (סעיף 152(א)(1)). חברי ועדה ונציגים בעלי דעה מייעצת: בתוך 15 ימים מיום ההחלטה (סעיף 152(א)(2)).
- ערר על תוכנית מקומית: בתוך 15 ימים מיום שהומצאה ההחלטה (סעיף 112(ב)). כשנדרשת רשות לערור, בקשת הרשות מוגשת באותם 15 ימים, יושב ראש ועדת הערר מחליט בה בתוך 15 ימים, ואם ניתנה רשות, הערר מוגש בתוך 15 ימים נוספים (סעיף 112(א1)).
המועדים קצרים, והארכתם אינה עניין שבשגרה. בעע"מ 49941-01-26 כואבני (14.4.2026) אישר בית המשפט העליון החלטה של ועדת ערר שלא להאריך מועד, בין היתר משום שהעוררים לא הראו "טעם מיוחד" ולא הסבירו את הזמן שחלף עד שביקשו ארכה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע באותו עניין שהמועד נמנה מהיום שבו ההחלטה הונחה בתיבת הדואר של עורך הדין שייצג את העוררים, גם אם משרדו היה אז בחופשת חג, ובית המשפט העליון לא מצא להתערב.
איך מגישים
לפי תקנה 2 לתקנות סדרי הדין בוועדות ערר, הערר מוגש בכתב למזכירות ועדת הערר בשישה עותקים, ועוד עותק לכל משיב. אפשר גם להגיש שני עותקים ועוד עותק לכל משיב, ובלבד שעד המועד האחרון הוגש עותק נוסף בטופס המקוון שבאתר מינהל התכנון. ערר מקוון שנשלח אחרי השעה 16:00 בימים א'–ה', או ביום ו' או ביום מנוחה, נחשב כאילו נשלח ביום העבודה הבא. המזכירות מאשרת את קבלת הערר בכתב אחרי תשלום האגרה שנקבעה בתקנות.
מה כוללים בכתב הערר
לפי תקנה 3, כתב הערר כולל:
- שם העורר ומענו, ואם הוא מיוצג - שם עורך הדין ומען למסירת מסמכים;
- פרטי התוכנית או הבקשה שלגביה ניתנה ההחלטה;
- פרטי ההחלטה שעליה מוגש הערר, והעתק הודעת הוועדה או הרשות על ההחלטה;
- פרטי המשיבים, שמותיהם ומעניהם;
- נימוקי הערר;
- עיקר הראיות שהעורר מבקש להביא.
לבקשת העורר, הוועדה המקומית חייבת למסור לו את פרטי הצדדים להליך בתוך שלושה ימים (תקנה 3(ב)). בקשת רשות לערור על תוכנית של ועדה עצמאית צריכה להיות מנומקת ולכלול את פרטי ההחלטה והתוכנית, העתק ההודעה על ההחלטה ואת מועד המצאתה (תקנה 20).
איך מתנהל ההליך
תשובת המשיבים
מזכיר ועדת הערר שולח עותק מהערר לכל משיב בתוך חמישה ימים (תקנה 5). המשיבים רשאים להגיש תשובה ועיקרי ראיות בתוך 30 ימים מהמצאת הערר, ובסוגים מסוימים של עררים בתוך 15 ימים. הוועדה המקומית מצרפת לתשובתה את החומר הנוגע לערר, כמו התוכניות החלות, פרוטוקולים, תשריטים והעתקי הבקשה או ההתנגדות (תקנה 6).
הדיון
הצדדים מוזמנים לדיון לפחות שבעה ימים מראש (תקנה 8). העורר מציג את הערר ראשון, אחריו המשיבים, ולעורר יש זכות תגובה. ככלל, העורר נשמע רק לגבי טענות שהעלה בכתב הערר, אבל הוועדה רשאית להתיר תיקון (תקנה 11). ועדת הערר רשאית לבקש מסמכים ולקבל חוות דעת מומחה (סעיף 12ב(ב); תקנה 14).
ההחלטה
בערר על היתר, החוק קובע שוועדת הערר תחליט בתוך 30 ימים מהגשתו (סעיף 152(ג)). בערר על תוכנית מקומית - בתוך 60 ימים (סעיף 112(ג)). ההחלטה ניתנת בכתב ונשלחת לצדדים בתוך שבעה ימים (סעיף 12ב(ג); תקנה 18). בערר על היתר, החלטת ועדת הערר באה במקום החלטת הוועדה המקומית (סעיף 152(ד)).
מה קורה להיתר בזמן הערר
ככלל, כשהוגש ערר על היתר, ההיתר לא יינתן עד להחלטה (סעיף 152(ב)(1)). מאז תיקון 143 לחוק, ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, שאין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו (סעיף 152(ב)(2)). על כך הרחבנו במאמר נפרד.
אחרי ההחלטה בערר
החלטת ועדת הערר בענייני היתרים, הקלות ושימוש חורג היא סופית במסגרת מוסדות התכנון (סעיף 12ב(ד)(1)). מי שרוצה לתקוף אותה פונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה מנהלית, בדרך כלל בתוך 45 ימים (תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים). על החלטת ועדת ערר בעניין תוכנית בסמכות ועדה מקומית אפשר לערור לוועדה המחוזית לפי סעיף 111 לחוק (סעיף 12ב(ד)(2)).
עלויות
בהגשת הערר משלמים אגרה שנקבעה בתקנות. מעבר לכך, העלות העיקרית היא הכנת הערר: ייצוג משפטי ולעיתים חוות דעת של אדריכל, מהנדס, שמאי או יועץ תנועה. בית המשפט העליון ציין שההליך בוועדת הערר זול ומהיר יותר מהליך בבית משפט (עע"מ 317/10 שפר נ' יניב).
טיפים מעשיים
- סמנו ביומן את מועד ההמצאה של ההחלטה כבר ביום שהיא מגיעה, ובדקו את המועד הרלוונטי: 30 ימים להיתר, 15 ימים לתוכנית.
- עדכנו את הוועדה המקומית בכל שינוי בכתובת או בייצוג. בעניין כואבני נשלחה ההחלטה לעורך הדין שהגיש בשם העוררים את ההתנגדות. העוררים טענו שכבר הפסיקו את ייצוגו, אך נקבע שלא הודיעו לוועדה על שינוי המען, והמועד נמנה ממועד המסירה אליו.
- אל תביאו לוועדת הערר מחלוקת קניינית. ועדת הערר אינה מכריעה בשאלות בעלות או גבול בין מגרשים, והן מתבררות בבית המשפט האזרחי (עניין כואבני).
- צרפו את כל הראיות כבר לערר. אם תגיעו אחר כך לבית המשפט, הוא יבחן את ההחלטה על יסוד החומר שעמד לפני הוועדה.
- אם אתם מבקשי ההיתר והערר הוגש נגדכם, שקלו לבקש מוועדת הערר לאפשר את מתן ההיתר, כולו או חלקו, עוד לפני ההחלטה בערר.
מקורות
- חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, סעיפים 12ב, 112, 149, 152, 157
- תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ"ו-1996, תקנות 2, 3, 5, 6, 8, 11, 14, 17, 18, 20
- עע"מ 317/10 שפר נ' יניב (23.8.2012)
- עע"מ 3662/22 דניאל פז השקעות בע"מ נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה תל אביב (30.1.2023)
- עע"מ 49941-01-26 כואבני נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז מרכז (14.4.2026)
- תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, תקנה 3
