חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית: מה השתנה לעסקים שמתקשרים עם צד זר

עסקים ישראליים רבים חותמים על חוזים עם ספקים, לקוחות ושותפים מחו"ל, ובחלק ניכר מהם נכללת תניית בוררות. בפברואר 2024 פורסם ברשומות חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024. החוק יוצר לבוררות מסחרית בין-לאומית שמושבה בישראל משטר משפטי נפרד מחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שחל על בוררויות בישראל עשרות שנים. מי שמנהל משא ומתן על חוזה בין-לאומי, או מתכוון לפתוח בבוררות לפיו, צריך להכיר את ההבדלים.

על איזו בוררות החוק חל

החוק חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, וקובע במפורש שעל בוררות כזו לא יחולו ההוראות לפי חוק הבוררות הישן (סעיף 3(א)). ככלל, הוא חל רק כשמושב הבוררות בישראל. חלק מהוראותיו - ובהן עיכוב הליכים, סעדים זמניים והכרה ואכיפה של פסקי בוררות - חלות גם כשמושב הבוררות מחוץ לישראל (סעיף 3(ב)).

בוררות היא "בין-לאומית" לפי החוק באחד מאלה (סעיף 3(ג)):

• מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתת ההסכם;
• מושב הבוררות, המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי מההתחייבויות, או המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך הוא ההדוק ביותר, נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים;
• הצדדים הסכימו במפורש בכתב שנושא ההסכם קשור ליותר מתחום שיפוט אחד.

החוק מבוסס על חוק המודל של ועדת האו"ם למשפט סחר בין-לאומי (UNCITRAL), ומורה לפרש אותו בהתחשב במקורו הבין-לאומי ובצורך לקדם אחידות ביישומו (סעיפים 1 ו-2(ה)). המשמעות לצד הזר: מסגרת מוכרת, דומה לזו שחלה במדינות רבות אחרות.

החוק חל על הליך בוררות שהתחיל ביום תחילתו של החוק או לאחריו (סעיף 48). בתי המשפט ציינו בהתאם, בהליכים שנפתחו לפני כן, שהחוק אינו חל עליהם.

השינויים העיקריים

התערבות מצומצמת של בית המשפט. בעניינים שהחוק חל עליהם, בית המשפט יפעיל את סמכויותיו רק לפי החוק (סעיף 6).

עיכוב הליכים. צד שהוגשה נגדו תביעה בבית המשפט בעניין שהוסכם למסור לבוררות רשאי לבקש לעכב את ההליכים. את הבקשה יש להגיש לא יאוחר מכתב הטענות הראשון שלו לגופו של הסכסוך (סעיף 9(א)). מי שמגיש כתב הגנה לגופו ורק אחר כך נזכר בתניית הבוררות, עלול לאבד את הזכות.

הסכם בוררות "בכתב" - בהגדרה רחבה. הסכם הבוררות צריך להיות בכתב, אבל רואים אותו ככזה אם תוכנו מתועד בדרך כלשהי, גם אם נכרת בעל פה או בהתנהגות. גם הסכם שנכרת במסר אלקטרוני שניתן לשמירה ולאחזור נחשב הסכם בכתב, וכך גם הפניה בחוזה למסמך שכולל תניית בוררות (סעיף 8).

הבוררים מכריעים בסמכותם, ורשאים לתת סעדים זמניים. הרכב הבוררים מוסמך להכריע בשאלת סמכותו (סעיף 17). הוא רשאי גם לתת סעדים זמניים, ובית המשפט יאכוף אותם בתנאים שקובע החוק (סעיפים 18–25).

שלושה בוררים כברירת מחדל. אם הצדדים לא הסכימו על מספר הבוררים, ימונו שלושה (סעיף 11(ג)). זו נקודה שכדאי להסדיר בתניה, בעיקר בסכסוכים בהיקף בינוני, שבהם העלות של הרכב בן שלושה עשויה להיות משמעותית.

הבורר מכריע לפי הדין. הרכב הבוררים יכריע לפי עקרונות הצדק וההגינות "רק אם הצדדים הסמיכו אותו לכך במפורש" (סעיף 37(ג)). מי שרוצה שהבורר יוכל לסטות מהדין המהותי צריך לכתוב זאת בתניה.

תקיפת פסק הבוררות: בקשת ביטול בלבד, ועילות סגורות

כאן נמצא ההבדל המשמעותי ביותר. לפי החוק החדש, פנייה לבית המשפט כדי להתנגד לפסק בוררות תיעשה "רק בדרך של הגשת בקשה לביטולו" (סעיף 43(א)). עילות הביטול מנויות בסעיף 43(ב), והן מצומצמות:

• פגם בכשרותו של צד, או הסכם בוררות חסר תוקף;
• צד לא קיבל הודעה מתאימה על מינוי בורר או על ההליך, או שלא היתה לו אפשרות לטעון את טענותיו;
• הפסק עוסק בסכסוך או בעניינים שלא נמסרו לבוררות;
• הרכב הבוררים או ניהול ההליך לא היו בהתאם להסכמת הצדדים או להוראות החוק;
• לפי הדין הישראלי לא ניתן ליישב את נושא הסכסוך בבוררות;
• הפסק נוגד את תקנת הציבור של ישראל.

בין העילות אין עילה של טעות בדין, ואין מסלול ערעור. לשם השוואה, חוק הבוררות הישן מונה עשר עילות ביטול, ובהן מצב שבו הוסכם שהבורר יפסוק לפי הדין והוא לא עשה כן (סעיף 24(7)). הוא גם מאפשר לצדדים להסכים על ערעור, ברשות, על פסק שנפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין (סעיף 29ב).

המועד. בקשת ביטול לפי החוק החדש תוגש בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל המבקש עותק מפסק הבוררות. אם הוגשה לבוררים בקשה לתקן את הפסק, לפרש אותו או לתת פסק נוסף, נמנים 90 הימים מהמועד שבו החליטו בה (סעיף 43(ג)). בחוק הישן המועד הבסיסי הוא 45 ימים (סעיף 27).

מה כדאי לבדוק בחוזה בין-לאומי

• מושב הבוררות. הוא שקובע אם החוק הישראלי החדש יחול. כדאי לקבוע אותו במפורש.
• הדין המהותי. החוק החדש מחייב את הבורר לפסוק לפי הדין שהצדדים בחרו. כדאי לבחור אותו בחוזה.
• מספר הבוררים ודרך מינויים. בלי הסכמה, ברירת המחדל היא שלושה.
• כללי בוררות או מוסד בוררות. הפניה לכללים מוסדיים קובעת מראש חלק גדול מסדרי הדין.
• צורך בערעור. במסגרת החוק החדש פסק הבוררות סופי למעשה. צדדים שזה חשוב להם צריכים לשקול זאת כבר בשלב המשא ומתן - למשל, בבחירת המושב או המנגנון.
• תגובה מהירה לתביעה בבית משפט. מי שנתבע בבית המשפט למרות תניית בוררות צריך לבקש עיכוב הליכים לפני שהוא מגיש כתב הגנה לגופו.

החוק עדיין חדש יחסית, ובית המשפט העליון טרם פירש אותו בהרחבה. לכן, בבוררות בין-לאומית שמושבה בישראל, ובמיוחד בהחלטה אם ואיך לתקוף פסק בוררות, חשוב לבדוק את הוראות החוק עצמו ואת הפסיקה המתפתחת.

מקורות

• חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024, סעיפים 1, 3, 6, 8, 9, 11, 17, 18–25, 37, 42, 43, 48
• חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, סעיפים 24, 27, 29ב
• ת"א (מחוזי ת"א) 30110-01-24 Slutskvodokanal Utility Unitary Enterprise נ' שטאנג בניה והנדסה בע"מ (16.6.2025)
• ת"א (מחוזי י-ם) 15299-03-24 Hilton Worldwide Manage Limited נ' Ohayon (25.10.2024)