כשקבלן ביצוע נקלע לקשיים, היזם שהזמין ממנו את העבודה עומד בפני החלטה דחופה: האם לחלט עכשיו את ערבויות הביצוע שבידיו, לפני שייפתחו הליכי חדלות פירעון. מנגד, הנאמנים שמתמנים לאחר מכן בוחנים כל פעולה שנעשתה סמוך לקריסה, ומבקשים לבטל פעולות שהעדיפו נושה אחד על פני האחרים. בדצמבר 2025 הכריע בית המשפט העליון בשאלה איך שני הכללים האלה מתיישבים כשמדובר בערבות בנקאית אוטונומית.
העובדות
חברת אזורים בנין (1965) בע"מ, יזמית, התקשרה עם חברת ארלנגר בע"מ לביצוע עבודות בנייה בשני פרויקטים. להבטחת התחייבויותיה מסרה החברה המבצעת ערבויות בנקאיות של בנק מזרחי טפחות, בסך כולל של כ-1.4 מיליון ש"ח.
בספטמבר 2021, על רקע הקשיים הכלכליים של החברה המבצעת ומשנודע ליזמית שצפויים להיפתח נגדה הליכי חדלות פירעון, הודיעה היזמית על כוונתה לחלט את הערבויות, בנימוק שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה. היא פנתה לבנק, והבנק העביר את הכספים. ימים ספורים לאחר מכן נפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים הליך חדלות הפירעון, ובהמשך ניתן צו לפתיחת הליכים ומונו נאמנים.
הנאמנים ביקשו לבטל את החילוט לפי סעיף 219(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שמאפשר לבטל פעולה שהקנתה עדיפות לנושה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה: הוא קבע שהערבויות אוטונומיות, אך שחילוטן הוא "פעולה" שהביאה לפירעון חוב היזמית והקנתה לה עדיפות על פני יתר הנושים, והורה להשיב את המצב לקדמותו.
ההכרעה: הערעור התקבל
בית המשפט העליון (כב' השופטת רות רונן) דן בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וקיבל את הערעור. ביטול החילוט בוטל.
שלושת התנאים לביטול "העדפת נושים"
לפי סעיף 219(א)(1), כפי שצוטט בפסק הדין, בית המשפט רשאי לבטל פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
- הפעולה בוצעה בשלושת החודשים שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים (ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב - בשנה שלפני כן).
- במועד הפעולה היה החייב בחדלות פירעון.
- בשל הפעולה ייפרע לנושה חלק גדול יותר מהחוב, לעומת מה שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון.
בית המשפט קבע ששני התנאים הראשונים התקיימו: החילוט בוצע ימים ספורים לפני פתיחת ההליך, והחברה הייתה כבר חדלת פירעון. ההכרעה נפלה בתנאי השלישי.
למה התנאי השלישי אינו מתקיים
ערבות בנקאית אוטונומית אינה התחייבות של החייב (הקבלן) כלפי המוטב (היזם), אלא התחייבות עצמאית של הבנק - צד שלישי בעל יכולת פירעון - לשלם את הסכום שבכתב הערבות. ההתחייבות הזו עומדת בתוקפה לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון ואחריהם, ואינה מושפעת ממצבו הכלכלי של הקבלן. מכאן, קבע בית המשפט, שחילוט הערבות - יהיה מועדו אשר יהיה - אינו מביא לכך שהמוטב ייפרע בחלק גדול יותר מחובו בהשוואה למה שהיה מקבל בהליך. במילים של פסק הדין, החילוט אינו "מקדם" את הנושה מעבר למצבו אלמלא כן.
בית המשפט התייחס גם לטענה שבדרך כלל קיים הסכם שיפוי בין הבנק לבין הקבלן, כך שהתשלום משפיע בסופו של דבר על קופת הנשייה. נקבע שגם אם כך, אין בכך כדי לשנות את המסקנה: הבנק חייב לשלם מכוח התחייבותו העצמאית, ולכל היותר החילוט ישפיע על היקף התביעה של הבנק כלפי הקופה, שתיבחן לפי סדר הנשייה.
שיקולי מדיניות
בית המשפט הוסיף שפרשנות מרחיבה, שלפיה פתיחת הליכים יכולה לבטל למפרע חילוטים שבוצעו לפניה, עלולה לזעזע את עולם המסחר ולפגוע בוודאות שהערבות האוטונומית נועדה לספק. עוד צוין שסיווג גורף של חילוטים כאלה כ"העדפת נושים" עלול להרתיע גורמים מסחריים מלהתקשר עם חברות בקשיים, גם כנגד ערבות בנקאית, ואף לעודד שימוש טקטי בהליכי חדלות פירעון.
מה נשאר פתוח לנאמנים
פסק הדין אינו קובע שחילוט ערבות בסביבת חדלות פירעון חסין מכל ביקורת:
- החריגים הכלליים נשארים. המסקנה נקבעה "בהיעדר טענה או הוכחה" למרמה חמורה או לנסיבות חריגות אחרות, שהן החריגים המוכרים לעצמאות הערבות (ראו את המדריך לערבויות ביצוע וחילוטן).
- צו עיכוב זמני לפני החילוט. בית המשפט הזכיר שבית משפט של חדלות פירעון רשאי, במקרים מתאימים, לעכב זמנית חילוט של ערבות אוטונומית, כדי לתת לבעלי התפקיד שהות לבחון אם מתקיים אחד החריגים. אלה צווים לתקופות קצרות, שניתנים לפני המימוש ומטרתם לשמור על המצב הקיים. במקרה הנדון, במועד החילוט לא היה צו כזה.
- סעיף 219 אינו מוגבל לפעולות של החייב עצמו. בית המשפט ציין, במאמר מוסגר, שהסעיף עשוי לחול גם על פעולות שמקורן בצדדים שלישיים. ההכרעה כאן נשענה על התנאי השלישי, ועל אופייה המיוחד של הערבות האוטונומית.
בית המשפט התייחס גם לטענה שמימוש הערבות טעון אישור בית המשפט לפי סעיף 245 לחוק. נקבע שהסעיף אינו חל במקרה זה, משום שבמועד החילוט טרם ניתן צו לפתיחת הליכים ולא ניתנה הוראה על הפעלת החברה לשם שיקומה. השאלה אם מוטב של ערבות אוטונומית הוא "נושה מובטח" נותרה בלי הכרעה.
משמעות מעשית
ליזמים ולמזמינים: ערבות בנקאית אוטונומית שומרת על ערכה גם כשהקבלן קורס. כשיש עילה לחילוט לפי תנאי הערבות והחוזה, אין צורך לחשוש שעצם הסמיכות לפתיחת הליכי חדלות פירעון תביא לביטול החילוט. עם זאת, החילוט צריך לעמוד בתנאי כתב הערבות, ולא להיעשות בניגוד לצו שיפוטי.
לקבלנים ולנושים אחרים: הניסיון לבטל חילוט שכבר בוצע, בטענה של העדפת נושים, יתקשה להצליח כשמדובר בערבות אוטונומית. הכלי האפקטיבי, אם יש בסיס לחריג של מרמה או נסיבות מיוחדות, הוא בקשה מהירה לעיכוב זמני - לפני שהבנק משלם.
לנאמנים: ההתמודדות עם ערבויות אוטונומיות מתמקדת בשלב שלפני החילוט ובחריגים המוכרים, ולא בכלי של ביטול העדפת נושים.
פסק הדין מצטרף לשורה ארוכה של החלטות שמגינות על עצמאות הערבות הבנקאית, ומבהיר שההגנה הזו חלה גם בשעה הקשה ביותר לפרויקט - כשהקבלן המבצע קורס באמצע העבודה.
מקורות
- רע"א 21381-09-25 אזורים בנין (1965) בע"מ נ' חובב ביטון (עליון, כב' השופטת רות רונן, 25.12.2025)
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 219(א)(1) ו-245 (כפי שצוטטו בפסק הדין)
