רישום חברה או עמותה הוא הליך טכני יחסית, ואת רובו אפשר היום לבצע באופן מקוון. דווקא משום כך קל לדלג על השלב החשוב באמת: בניית התשתית החוזית שתסדיר את היחסים בין המייסדים, את מי שמוסמך לחייב את התאגיד, ואת הבעלות במה שהתאגיד מפתח. בשלב ההקמה, כשהיחסים טובים והאינטרסים משותפים, קל יחסית להסכים על הכללים. כשמתגלעת מחלוקת, כל אחד מהם הופך לשאלה שנויה במחלוקת.
התקנון - החוזה הבסיסי של החברה
לכל חברה יש תקנון, והוא בתוקף מעת התאגדותה. חוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע כי דין התקנון כדין חוזה בין החברה לבעלי מניותיה ובין בעלי המניות לבין עצמם (סעיף 17). המשמעות המעשית: הוראות התקנון ניתנות לאכיפה כמו חוזה.
- פרטי חובה - שם החברה, מטרותיה, הון המניות הרשום והגבלת אחריות בעלי המניות (סעיף 18).
- פרטי רשות - זכויות וחובות של בעלי המניות ושל החברה, דרכי הניהול ומספר הדירקטורים, וכל נושא אחר שבעלי המניות רואים לנכון להסדיר (סעיף 19).
- שינוי התקנון - ברירת המחדל היא החלטה ברוב רגיל באסיפה הכללית, אלא אם התקנון קובע רוב אחר (סעיף 20(א)). שינוי שמחייב בעל מניה לרכוש מניות נוספות או מגדיל את היקף אחריותו לא יחייב אותו בלי הסכמתו (סעיף 20(ד)).
- שריון הוראות - החברה רשאית להגביל, בתקנון או בחוזה אחר, את סמכותה לשנות הוראות מסוימות (סעיף 22). זה הכלי לעיגון זכויות וטו, רוב מיוחס להחלטות מהותיות או הגנה של בעל מניות מיעוט.
תקנון "סטנדרטי", שמוגש כפי שהוא בעת הרישום, מתאים לעיתים לחברה של בעל מניות יחיד. בחברה של כמה מייסדים, הוא בדרך כלל אינו עונה על השאלות שיתעוררו בהמשך.
הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות - ומה מקומו לצד התקנון
הסכם בעלי מניות מסדיר את מה שהתקנון אינו מסדיר, או מסדיר באופן כללי: חלוקת תפקידים, התחייבויות השקעה, הבשלה (vesting) של מניות, מנגנוני יציאה ומכירה, זכות סירוב ראשונה, ומנגנון ליישוב מחלוקות.
בית המשפט העליון הבהיר בע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר (2016) כי עיגון הגנה בתקנון הוא "דרך המלך", שמקנה לה תוקף מרבי. לעומת זאת, הסכם בין בעלי המניות שהחברה עצמה אינה צד לו, ושלא אישרה אותו בדיעבד, ככלל אינו מחייב את החברה - גם כשחתמו עליו כל המייסדים. לבעל המניות שנפגע תעמוד במקרה כזה תביעה חוזית נגד בעלי המניות האחרים, אבל לא בהכרח סעד כלפי החברה.
המסקנה המעשית: הוראות שהמייסדים רוצים שיחייבו גם את החברה - זכויות מינוי דירקטורים, הגנה מפני דילול, רוב מיוחס - כדאי לעגן בתקנון, או לצרף את החברה כצד להסכם.
לצד ההסכם חלות על בעלי המניות חובות מכוח החוק: חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של כוחם בחברה, ואיסור לקפח בעלי מניות אחרים (סעיף 192). על בעל שליטה, ועל בעל מניה שקולו מכריע או שיש לו לפי התקנון כוח למנות נושא משרה, מוטלת גם חובת הגינות כלפי החברה (סעיף 193).
מי מוסמך לחתום בשם החברה
החברה פועלת באמצעות האורגנים שלה - האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי ומי שהתקנון מסמיך - ופעולותיהם הן פעולות החברה (סעיפים 46–47). סמכות שלא הוקנתה לאורגן אחר נתונה לדירקטוריון (סעיף 49). מכאן שהשאלה מי רשאי לחתום, על אילו התחייבויות ובאיזה צירוף חתימות, נקבעת בתקנון ובהחלטות הדירקטוריון.
לשאלה הזו נפקות ממשית. פעולה שנעשתה בעבור החברה בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה אין לה תוקף כלפי החברה, אלא אם החברה אישרה אותה, או שהצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על היעדר ההרשאה (סעיף 56(א)). החלטת זכויות חתימה ברורה - למשל, חתימה אחת עד סכום מסוים, ושתי חתימות מעליו - מגינה על החברה מפני התחייבויות שלא אושרו, ועל הצד שמתקשר איתה מפני טענה מאוחרת שהחותם לא היה מוסמך.
עוד חובה בסיסית: החברה חייבת לנהל מרשם בעלי מניות, שבו נרשמים שם כל בעל מניה, כמות המניות וסוגן ומועד הקצאתן או העברתן (סעיפים 127–130). מרשם מעודכן הוא הראיה הראשונה בכל מחלוקת על הבעלות.
קניין רוחני - של מי מה שפותח
כשהחברה מבוססת על טכנולוגיה, תוכן או מותג, השאלה של מי הקניין הרוחני היא לעיתים השאלה הכלכלית החשובה ביותר. ברירות המחדל בחוק שונות לגבי עובדים ולגבי מי שאינם עובדים:
- אמצאה של עובד - אמצאה שעובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו ("אמצאת שירות") שייכת למעביד, אם אין ביניהם הסכם אחר (סעיף 132 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967). העובד חייב להודיע למעביד בכתב על אמצאה כזו (סעיף 131). אם אין הסכם על התמורה לעובד, היא תיקבע בידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים (סעיף 134). בית המשפט העליון קבע בבג"ץ 8672/17 לוי (2019) שהזכות לתמורה היא זכות שהצדדים רשאים להסדיר בהסכמה, ולכן כדאי להסדיר אותה מראש בהסכם העבודה.
- יצירה של עובד - המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007).
- יצירה מוזמנת - ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, למשל בידי פרילנסר, מעצב או מפתח חיצוני, הבעלים הראשון הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע (סעיף 35(א)). חוזה להעברת זכות יוצרים טעון מסמך בכתב (סעיף 37(ג)).
ההוראה בדבר אמצאות שירות חלה על "עובד". מייסד שאינו מועסק בחברה, או נותן שירות עצמאי, אינם בגדרה. לכן, כשמייסד מביא איתו פיתוח קיים, או כשחלק מהעבודה נעשה בידי קבלנים, צריך הסכם המחאת זכויות בכתב שמעביר לחברה את הקניין הרוחני במפורש.
הסכמי עבודה והסכמי התקשרות
- הודעה על תנאי עבודה - מעסיק חייב למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה (סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, התשס"ב-2002). הסכם עבודה בכתב שכולל את כל הפרטים הנדרשים בחוק ממלא את החובה (סעיף 2(ד)). כשלא נמסרה הודעה, נטל ההוכחה בעניין השנוי במחלוקת עובר למעסיק (סעיף 5א).
- סודיות והגבלת עיסוק - בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין צ'ק פוינט (ע"ע 164/99) שתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי תקבל תוקף רק אם היא סבירה ומגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק, ובעיקר על סודותיו המסחריים. הגנה אפקטיבית על החברה מתחילה אפוא בזיהוי ובהגדרה של המידע הסודי, ובהתחייבות לסודיות, ולא בתניית אי-תחרות גורפת.
- נותני שירות - הסכם עם נותן שירות עצמאי צריך להבהיר את היקף השירות, את התמורה, את הבעלות בתוצרים (כאמור, ברירת המחדל היא לטובת היוצר) ואת חובת הסודיות.
עמותה - אותם עקרונות, עם הבדלים חשובים
עמותה מוקמת בידי שניים או יותר, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריה (סעיף 1 לחוק העמותות, התש"ם-1980).
- התקנון - גם בעמותה התקנון הוא חוזה בין העמותה לחבריה ובינם לבין עצמם (סעיף 9). מייסדים שלא הגישו תקנון משלהם - חל עליהם "התקנון המצוי" שבתוספת לחוק (סעיף 10), ועניין שהתקנון הרשום אינו מסדיר כראוי מושלם מהתקנון המצוי (סעיף 12(ב)).
- שינוי התקנון - בהחלטת האסיפה הכללית ברוב קולות הזכאים להצביע, וההחלטה בתוקף רק מיום רישומה בידי רשם העמותות (סעיף 11(א)). התקנון רשאי לדרוש רוב גדול יותר או תנאים נוספים (סעיף 13).
- מוסדות - לכל עמותה חייבים להיות אסיפה כללית, ועד וועדת ביקורת (סעיף 19(א)), ואדם אינו יכול לכהן בו-זמנית בוועד ובוועדת הביקורת (סעיף 32).
- איסור חלוקת רווחים - עמותה אינה רשאית לחלק רווחים לחבריה, במישרין או בעקיפין, לרבות למייסדיה, וחבר שקיבל חלוקה אסורה עשוי להידרש להשיב אותה (סעיף 34ג).
- זכויות חתימה - לפי התקנון המצוי, הוועד רשאי להסמיך שניים או יותר מחבריו לחתום בשם העמותה (תקנה 18 לתקנון המצוי). החלטה בדבר מורשי החתימה מוגשת לרשם (סעיף 38(א)(2)).
רשימת בדיקה למייסדים
- תקנון מותאם, שמשקף את ההסכמות בין המייסדים ומשריין את ההגנות החשובות.
- הסכם מייסדים: תפקידים, השקעות, הבשלת מניות, מנגנון יציאה ומנגנון ליישוב מחלוקות. כדאי לשקול לצרף את החברה כצד.
- החלטת דירקטוריון (או ועד) על זכויות חתימה.
- מרשם בעלי מניות מעודכן.
- המחאת קניין רוחני מכל מייסד שהביא איתו פיתוח, ומכל קבלן או פרילנסר.
- הסכמי עבודה בכתב, שכוללים סודיות והסדר לעניין אמצאות שירות.
- הסכמי התקשרות עם נותני שירות, שמסדירים את הבעלות בתוצרים.
השקעה בתשתית הזו בשלב ההקמה אינה מבטיחה שלא יהיו מחלוקות. היא כן קובעת מראש את הכללים שלפיהם יוכרעו, ומקטינה את מספר השאלות שיגיעו לבית המשפט.
מקורות
- חוק החברות, התשנ"ט-1999, סעיפים 17–23, 46–49, 55–56, 127–130, 192–193
- ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר (בית המשפט העליון, 25.9.2016)
- חוק העמותות, התש"ם-1980, סעיפים 1, 9–13, 19, 32, 34ג, 38; התקנון המצוי, תקנה 18
- חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, סעיפים 131, 132, 134
- בג"ץ 8672/17 לוי נ' הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים (1.12.2019)
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיפים 34, 35, 37(ג)
- חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, סעיפים 1, 2, 5א
- ע"ע (ארצי) 164/99 פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ (4.6.1999)
