השימוש הגובר בכלים מבוססי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT ו-DALL-E 2, מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל בתחום הקניין הרוחני ובדיני זכויות יוצרים, בתעשיות רבות: מסופרים וצלמים שיצירותיהם משמשות "חומר לימוד" למערכות השונות, ועד בקשות לפטנט על המצאות שיצרה בינה מלאכותית.
בתחום הפטנטים, דחה רשם הפטנטים בקשות לפטנט שהגיש ד"ר סטפן ת'אלר על המצאות של "DABUS" – מכונה מבוססת בינה מלאכותית. הנימוק: לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, הזכות לפטנט קמה לממציא ולמי שבא מכוחו, ומכונה אינה אישיות משפטית שיכולה להיות "ממציא".
בארצות הברית, נדונה באותה עת בבית משפט פדרלי בקליפורניה תובענה ייצוגית בגין הפרת זכויות יוצרים נגד מפעילות של כלים הממירים טקסט לתמונה – Stability AI, Midjourney ו-DeviantArt – בשל השימוש שלהן ב-Stable Diffusion. התובעים טענו כי מאחר שהבינה המלאכותית אינה יוצרת את התמונות יש מאין, אלא מבססת את תוצריה על יצירות קודמות, השימוש ביצירותיהם לשם "לימוד" המכונה מפר את זכויות היוצרים שלהם, ובהן הזכויות הבלעדיות של בעל זכות היוצרים (17 U.S.C. § 106 – Exclusive rights in copyrighted works).
בישראל נבחנה הסוגיה בחוות דעת שפרסם משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה) בדצמבר 2022, ובה ניתוח מקיף של השאלה אם שימוש ביצירות מוגנות לשם אימון מערכות בינה מלאכותית הוא שימוש הוגן. בתקציר חוות הדעת סוכמה העמדה כך:
"על פי חוות דעת זו, מלבד מקרים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. ראשית, כמפורט בחוות הדעת, שימוש בתכנים מוגנים לשם אימון מכונה יהווה לרוב שימוש הוגן. שנית, בחלק ממיזמי למידת המכונה, יחול סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, העוסק בשימוש אגבי ביצירה. שלישית, ככל שהנתונים המשמשים ללמידה נמחקים בתום התהליך, יחול גם סעיף 26 לחוק זכות יוצרים בדבר יצירה ארעית. מסקנה זו מתיישבת גם עם המגמה הגלובלית בדין החל על הסוגיה של אימון מכונה.
לצד קביעה עקרונית זו, חוות הדעת כוללת גם סייגים. בפרט, אין חוות הדעת משתרעת על מקרים בהם מאגר המידע ללמידת המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים, ומהווה תשתית למערכת בינה מלאכותית שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים בהם הם פועלים. ככלל, אין חוות הדעת קובעת מסמרות באשר לתוצר של למידת המכונה. במצב בו התוצר שיפיק המחשב יהווה בעצמו הפרה של זכויות יוצרים, חוות הדעת לא תייצר נמל מבטחים לאחריות באופן קטגורי, ותחייב בחינה אד הוק של השימוש שעושה המיזם ביצירות המוגנות.
הסרת החסם של עמימות משפטית באמצעות חוות דעת זו נועדה לתמרץ פעילות רצויה בשוק למידת המכונה ולמקסם את התחרותיות של חברות ישראליות הן בתעשיית התוכן והן בתחום הבינה המלאכותית בשווקים גלובליים."
ובנוסח האנגלי של התקציר:
"This Opinion concludes that apart from certain circumstances, the use of copyrighted materials in the ML context is permitted under existing copyright doctrines. First, ML will typically be covered by the fair use doctrine. Second, some ML projects may fall under the doctrine that permits incidental uses of copyrighted materials. Third, in the (admittedly nonstandard) case where the copyrighted materials are erased at the end of the ML process, the enterprise may enjoy the protection provided under the doctrine of transient use. Notably, the conclusion of this Opinion – that training of ML systems is generally permitted under copyright law – is consistent with the approach of other legal systems around the globe. While most ML cases come within the scope of permitted uses, this Opinion specifically excludes from its scope certain ML uses. For example, the safe harbor set forth in this Opinion would not apply to ML datasets that consists exclusively of works created by a single author in order to compete with this author in her existing markets. As a general matter, this Opinion does not apply to the output of the ML process. There may indeed be cases where the ML process would be protected under this Opinion, yet the output (or some of the outputs) of the resulting AI system would be deemed infringing. Overall, this Opinion endeavors to strike the right balance that will stimulate innovation in the ML domain while at the same time maintaining copyright integrity and enhance the incentive to create new works."
